תולדות הסמל המצויר

הסמל הופיע לראשונה בפרסום משנת 1944 של אוריאל שלח (הוא יונתן רטוש), ושימש כדגל תנועת העברים, או "העברים הצעירים", כפי שנקראה בתחילה.
הסמל, שנועד להיות דגל העם העברי, כלל את הקרנים בזהב, שייצגו את קרני השמש בזריחתה מעל ההרים במזרח (בכחול), כשהיא מאירה את השמים (באדום).
בה בעת ייצג הסמל המוזהב גם את האות הראשונה, אלף, שבצורתה העברית המקורית יצגה את קרני האלף, הוא הפר, או שור הבר הקדום.


הסמל הוסב על ידי און זית לסמל את קרני הראם, בעקבות המשמעות הישראלית העתיקה של הראם, כבעל חיים שאינו ניתן לאילוף.
הסמל פורסם ב1991 על גבי הכריכה הקדמית של הספר "העם הישראלי"
ונועד להיות דגל העם הישראלי.

השלמה זו פורסמה ב20 לספטמבר 2020

אתר הבית - Home Page